מהו מטה מודל ואיך הוא יכול לשנות את חיינו

מטה מודל הוא מודל מעולם ה-NLP. זהו המודל הראשון שפותח ב–NLP והוא עוסק בדפוסי השפה. הוא פותח על-ידי פרופסור ג'ון גרינדר ודר' ריצ'ארד בנדלר כאשר השניים עקבו אחר עבודתו של מילטון אריקסון, שהיה פסיכיאטר ופסיכולוג.

מטה מודל מאפשר באמצעות סדרה של שאלות לחשוף את האמונות שמפעילות אותנו וליצור בהירות והבנה לגבי מה שאנו תופסים כאמת. באמצעות שאלות מטה מודל מתאפשר לנו להיכנס לאמונות שמפעילות אותנו, היושבות בתת המודע שלנו, המחזיק 94% מהמידע שמנהל אותנו. 

מטרת המטא מודל היא להבין את המפה שלנו ואת המפה של האנשים שמגיעים אלינו לליווי. לכל אדם מפות שונות, אמונות, תפיסות עולם, כל אלו הם תוצרים של כל מה שקלטנו ושמרנו במהלך חיינו, אחרי עיבודים אישיים שעשינו למידע שקלטנו. 

השימוש במטה מודל מסייע לנו לחשוף את אותן אמונות שמפעילות אותנו, ולנקות מהן את המשמעויות שהצמדנו להן. 

דרך השאלות אנו מפרקים את ה"אמיתות" שלנו. אם למשל יצאנו מסיטואציה בתחושה לא נוחה, נשאל את עצמנו מה היה לנו לא נוח בסיטואציה. משהו שנאמר? אדם ספציפי שהיה נוכח? אולי התאורה? הריח? המטרה היא לפתוח זום אאוט למחשבה שלנו, כמו "היה נורא", להתרחק מהקביעה עצמה ולבדוק מה עומד ביסודה. 

השאלות עצמן, לפי הנוסחה של גרינדר ובנדלר, מנקות את מעטה הלכלוך שהעמסנו על הסיטואציה, ולוקחות אותנו בחזרה אל החוויה עצמה, נקייה מרשמים, גם אם קרתה לפני שנים.

איזה לכלוכים אנו מצמידים לחוויות שלנו?

אנו קולטים את המציאות דרך מסננים שונים, ואז מתייקים חוויות בתיקיות הזיכרון השונות אחרי שעברו עיבוד של המסננים, ולא את החוויה עצמה כפי שהתרחשה (כי למעשה כל חוויה עוברת פרשנות ועיבוד עי כל אדם). 

המסננים הם הכללות, השמטות ועיוותים. 

הכללות

הכללה בבסיסה היא מנגנון של למידה. ההכללה מאפשרת לנו להסיק מסקנות כשאנו פוגשים דבר שכבר נתקלנו בו בעבר. 

הבעיה מתחילה כאשר אנו מתחילים להכליל תוך מתן פרשנות אישית, שלא בהתבסס על המציאות. 

סוג 1 כולל אמירות כמו: "אף אחד לא אוהב אותי". "אף פעם אינני מצליח". "כל העשירים גנבים".

סוג שני כולל הכרחים שאנשים כופים על עצמם: "אני חייב להיות הכי טוב בכיתה". "אני לא מסוגל לעשות מבחנים". "אני חייב להיות רזה". "אני חייב להגיע ראשון" – ההנעה בחשיבה הזאת היא הנעה שלילית. כן, כולנו צריכים ללמוד, לעבוד, ורוצים להצליח, אך כאשר המוטיבציה היא שלילית היא יוצרת לחץ ופחד מכישלון. 

השמטות

השמטות הן דבר בלתי נמנע, מאחר שאנחנו קולטים בכל רגע כמויות אדירות של מידע, והמוח שלנו פשוט חייב לעשות להן תעדוף. 

מתי מתחילה הבעיה? כשאנו משמיטים מידע מהאמירה שלנו. למעשה, אנחנו אומרים את מה שאנחנו חושבים ואמינים, ומשמיטים ממנו מידע שהופך את המשפט שלנו לחלקי. למשל: "לאנשים לא אכפת ממני". נשאל – לאיזה אנשים לא אכפת ממך? האם לכולם לא אכפת ממך? האם אתה יכול לחשוב על מישהו אחד שכן איכפת לו ממך? 

דפוס 2: "אני לא מוכשר מספיק" 

לפי איזה סולם הערכה אתה לא מוכשר מספיק? ביחס למי או מה אתה לא מוכשר מספיק? 

עיוותים 

עיוותים גורמים לנו לפרש את המציאות באופן שונה מהכוונה של הדברים, ולהסיק מסקנות שלא מבוססות על מה שקיים במציאות, אלא ניזונות מהפרשנות שלנו. 

הסוג הראשון – השוואה מורכבת – הסקת מסקנות מאירוע שקרה בעבר. "לא הצלחתי במבחנים עד היום, אין לי סיכוי לעבור את המבחנים"

עיוות שני – סיבה ותוצאה – "אני….ולכן….."

עיוות שלישי – כאשר אנו "מחוקקים" לעצמנו חוקים – "חובה עלי"

עיוות רביעי – קריאת מחשבות – "אני יודעת שחשבו שאני לא מספיק טובה"

עיוות חמישי – קריאת מחשבות הפוכה (שמובילה לביקורת) – "את ממילא לא תביני אותי"

ד"ר מילטון אריקסון סייע למטופליו עי העמדת ההשמטות, ההכללות והעיוותים מולם, ותוך שאלת שאלות שמאתגרות את ה"אמיתות" שעל פיהן אנו חיים ומתנהלים עזר להפריך אותן. כולנו מתנהלים מתוך האמונות שקיטלגנו במוחנו, כל אדם על פי תבניותיו, ויכולים לשאול את עצמנו את השאלות, לבד או בעזרת מנחה NLP כדי לשים לב לבורות שאנחנו נופלים בהם, בורות שאנו כורים לעצמנו בעצמנו.

כתיבת תגובה