מה זה דיסוננס קוגניטיבי והאם זה תמיד רע?

הטקסט הזה הוא תרגום לעברית של סרטון היוטיוב המצורף.

תרגום: גלי כרמלי שרים

בשנת 1950 כת בארה"ב האמינה שב-21 בדצמבר 1954 העולם ייהרס עי שיטפון.

רבים מהכת היו כה משוכנעים בכך, עד שעזבו את מקום עבודתם ונתנו כל מה שהיה להם.

ואז הגיעו היום ה-22 בדצמבר. 

כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, חברי הכת הרגישו תחושת אי נוחות. אבל הם גם תרמו לענף הפסיכולוגיה. 3 פסיכולוגים מהפסיכולוגיה החברתית הסתננו לכת. אחד מהם, לאון פסטינגר, נתן שם לקונפליקט הפנימי של הכת. הוא קרא לה דיסוננס קוגניטיבי, מה שהיום הוא תחום מחקר נרחב. קרוב לוודאי שגם אתם חוויתם דיסוננס קוגניטיבי. 

דיסוננס קוגניטיבי הוא לא תמיד דבר רע. למעשה, הוא יכול להוות דרך טובה לצמיחה, אם יודעים איך לעשות את זה.   

דיסוננס קוגניטיבי הוא תחושה של חוסר שקט כשאנו חווים חוסר עקביות של אמונות או התנהגות.

אולי הרגשתם את זה כשלמדתם משהו חדש שסתר את מה שידעתם עד לאותו הרגע. או אולי למדתם משהו חדש על עצמכם שלא הסתדר עם התחושה העצמית שלכם. 

למשל, מישהו חש דיסוננס קוגניטיבי כאשר חשב שאין לו דיעות קדומות, אבל מבחן פסיכולוגי הצביע על כך שיש לו. 

תחושת אי הנוחות הזו עלולה לצוץ בכל מיני תרחישים. אנחנו יכולים אפילו לראות זאת במוח – במיוחד באיזור המפקח על טעויות החשיבה והפעולות שלנו, זהו החלק המעורב ברציונליזציה ושליטה קוגניטיבית ורגשית, בעיקר כעס וגועל.

כמובן שההבנה של איך המוח שלנו מגיב ללחץ לא הופכת את הרגשות האלה לקלים יותר, ולא גורמות להרגיש נוח יותר עם כך שטעינו. 

כמה קשה יהיה לשנות את דעתנו על משהו תלוי במה שהפסיכולוגים מכנים "עמידות לשינויים". העמידות הזו תלויה במספר גורמים: 

  1. עד כמה אנחנו מזוהים עם האמונה שלנו 
  2. עד כמה אתה מסופק מההתנהגות שלך 
  3. כמה כאב או הפסד תחווה אם תשנה את דעתך 

נניח שאתם רואים את עצמכם כתומכים בשמירה על איכות הסביבה. ואז אתם מגלים שהחברה שאתם עובדים בשבילה מייצרת זיהום ופסולת, ומסרבת להפסיק זאת. אם תהיה לכם האפשרות לעזוב ולעבוד במקום אחר, סביר שתעשו זאת, העמידות שלכם בפני שינויים תאפשר לכם זאת. אך אם אתם עובדים בחברה הזו שנים ומושקעים בה, יהיה לכם קשה יותר לעזוב, כי ההפסדים שלכם יהיו גדולים יותר. 

  דרך אחת לעקוף את ביצוע הצעד הזה של עזיבת מקום העבודה היא לשנות את אמונתכם. אולי אחרי הכל אתם לא כל-כך מוטרדים בעצם ממצב כדור הארץ. אך אם זו לא אופציה, המוח ינסה אסטרטגיות אחרות כדי להפחית את הדיסוננס הקוגניטיבי – למשל למצוא דברים טובים בחברה שאתם עובדים בה. או למשל למצוא דברים גרועים יותר, שלעומתם החברה שלכם מקסימה. אתם יכולים לזכור שהחברה שלכם מייצרת מקומות עבודה ושיש אנשים שבשבילם החברה שאתם עובדים בה מייצרת איכות חיים. מחשבות אלו עוזרות "לנקות את המצפון". 

דרך אחרת להפחית את הדיסוננס היא להקשיב רק לאנשים שחושבים כמותכם, ולהתעלם מאנשים שחושבים אחרת מכם. 

מחקרים מצביעים על כך שהמוח שלנו אף מסלף את הזכרונות שלנו על-מנת להפחית את ההרגשה שהמחשבות שלנו אינן עקביות 

לבסוף, ישנו הדבר הפשוט ביותר – המוח יכול גם להתעלם מכל מה שיוצר אצלנו תחושת אי-נוחות.  

לסיכום, אנו ממש לא אוהבים את ההרגשה של חוסר עקביות, ובמודע או לא במודע, נעשה הרבה על-מנת להפחית את ההרגשה שהמחשבות או המעשים שלנו אינם עולים בקנה אחד עם איך שאנו מאמינים על עצמנו או על העולם. 

ועדיין, דיסוננס קוגניטיבי הוא לא תמיד רע. יש רק מעט מחקרים בנושא, אך נראה שחוסר הנוחות הזו עוזרת לנו לגדול ולקבל החלטות טובות יותר, כמו לעזוב מקום עבודה שאינו טוב לנו או לזהות אמונות מוטות. 

אז מה נוכל לעשות?

פסיכולוגים ממליצים לשים לב לתגובה הראשונית שלנו למידע חדש, ולהזכיר לעצמנו שסביר להניח שאנחנו יותר מוטים ממידע קודם ממה שאנחנו רוצים לחשוב. 

ואז אפשר באופן מודע לבחון ולנתח את התגובות שלנו. 

בנוסף, זה לא כואב לעשות קצת מחקר כדי לוודא שהאמונות והמעשים שלנו מבוססים על ראיות ולא על משחקים שהמוח שלנו עושה על-מנת להקל על קונפליקט פנימי. מכיוון שבמקרים מסוימים הצעד הראשון להביס את המוח שלנו הוא להבין מה הוא מתכנן.

כתיבת תגובה